החשיבות של חיבור לרגש דרך המשחק

"אנשים ישכחו מה אמרת, אנשים ישכחו מה עשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש"

מאיה אנג'לו

אנשים מדחיקים רגשות במשך שנים, או פשוט לא משתפים בהם; לעיתים הם אפילו מתנהגים הפוך ממה שהם מרגישים באמת. רגש הוא לרוב האמת הכמוסה של הנפש, והוא הכוח שמניע את העולם.

כיוון שרגש הוא דבר חמקמק, לעיתים אנו מתבלבלים ומנסים "להראות" אותו – דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי. כלומר, זה אפשרי, אבל זה למעשה זיוף של רגש. רגש צריך לחוות, להיות בו, להרגיש אותו באמת. לכן אני ממליצה ומלמדת את התלמידים שלי לנסות ולהרגיש באמת את הרגש של הדמות.

רגש ניתן לראות רק דרך פעולה: לבכות זו פעולה, לקפוץ ולצחוק זו פעולה, לקלל זו פעולה. על מנת שנוכל לראות את הרגש, הוא חייב לבוא לידי ביטוי בפעולה מסוימת. זה אולי נשמע פשוט, אך זה ממש לא.

כיצד ניצור סיטואציה שבה ממש אכפת לנו? נאמין במוצר שאנחנו מדברים עליו, בערך שהוא נותן? זה בדיוק המקום לבדוק כמה אתם באמת מחוברים למה שאתם עושים. האם אתם פועלים מתוך תשוקה, שמחה והתלהבות? מהו הערך שהחברה שלכם נותנת לעולם? מהו הערך שאתם נותנים לחברה? מהם הרגשות שאליהם אתם רוצים שהלקוחות או הסביבה שלכם יתחברו?

ישנה נטייה לומר ששחקנים מתעסקים ברגשות כל הזמן לעומת מקצועות אחרים. זה נכון ששחקן צריך להחזיק ב"תיק" שלו את כל סוגי הרגש כדי שיוכל לשלוף אותם בהתאם לצורך, אך האמת היא שכל אחד זקוק ליכולת להפגין סוגי רגש שונים בהתאם לסיטואציה. לדוגמה: בתהליך משא ומתן לעיתים נדרש ממך להיות קשוח, ואילו כשהבת שלך מתקשרת בוכה כי היא מתגעגעת – נדרש רגש שונה לחלוטין.

אז איך מתחברים לרגש בצורה אותנטית? ישנן גישות וכלים רבים, אך לדעתי כל אדם זכה להרגיש כמעט את כל קשת הרגשות: בדידות, שנאה, אהבה, אכזבה, הקלה או פחד. כל מה שנותר הוא להתאמן בלבטא אותם דרך פעולות.