"הלובש את המסכה מחביא ומגלה את עצמו בו בזמן" מיכאל גולדמן
מה זאת דמות?
פרסונה זו מילה ביוונית שמשמעותה - מסיכה.
לכולנו מצבור מסיכות שונות של דמויות שונות- אבא, אחות, מנהלת, עובד וכיו"ב.
כשרוצים לבנות דמות אמינה בתיאטרון מנסים לחשוב על סך כל המאפיינים שלה- המראה החיצוני, האישיות שלה, והפעולות שתבחר בסיטואציות משתנות. זה מה שמייחד כל אחד ואחת.
הלבוש מגדיר ומאפיין דמות, גם צורת ההליכה, הישיבה וכל מכלול הפיזיות שלה, ושפת הגוף יחד עם מרכיבי האופי והנפש.
תחשבו על דמויות שקיימות סביבכם בחיים - לכל דמות יש את הלבוש שלה-
יש את לבוש הבית, העבודה, חוג הריקוד או הספורט, ביציאה עם חברים, או ללא לבוש בחדר המיטות...
תפקידים בחיים
חשוב להבין מה המשמעות של דמות כדי להיות מודעים להתנהגות שלנו בכל תפקיד וכדי לשים לב לאיזה תפקידים אנחנו נכנסים שאולי כבר לא מתאימים לנו. לעיתים אנחנו לוקחים על עצמנו כל החיים תפקידים שהונחתו עלינו בילדות- החרוץ, המצטיינת, השובב, המופרעת...
כדאי לבדוק אם התפקיד הזה עדיין משרת אותנו או מפריע לנו?
ומתי המסכה ששמתי על עצמי מכסה על האני האמיתי, האותנטי?
כשחקנית יש לי את הזכות להיכנס לתוך נעליה של הדמות ולהתבונן על המציאות כפי שהוא רואה אותה. כשאני נכנסת לדמות אני מקבלת שזו לא תפיסת העולם שלי, כך שגם אם הדמות היא לא מוסרית (רוצחת/משוגעת) אני צריכה להבין את המניעים שממנה היא פועלת. אני לא שופטת אותה.
אני מנסה להתבונן דרך העיניים שלה ואולי להבין שמאחורי הפעולות שלה יש את הכעס ומאחוריו כאב.
שחקן טוב הינו שחקן שמשמש ככלי להעביר סיפור של מישהו אחר.
לשחק מישהו, או להיות משהו אחר- נדרשת ענווה, לפנות מהאגו שלי, ולתת לדמות אחרת את המקום.