top of page
IMG-20190926-WA0052.jpg

"אם אתה רוצה עובדים יצירתיים, תן להם זמן לשחק״

אתם בטח שואלים את עצמכם מה הקשר בין משחק לחיים האמיתיים? בין משחק לעסקים? ובכן, בכל תחום שמערב בתוכו בני אדם, ההצלחה נמדדת ביכולת של האנשים לתקשר טוב יותר. כדי לסגור עסקה טובה את/ה צריך/ה להכיר את הפרטנר שמולו את/ה עומד/ת, לקלוט את צרכיו, להבין מה הוא אומר מעבר למילים, לתת לו מרחב קיום והבנה, לזהות את נקודות החולשה שלו וגם הכוח ולהעביר את המסר שלך בצורה המיטבית. 

לאורך השנים מצאתי שהכלים שלמדתי דרך משחק ושאני מלמדת, הם כלים דומים ליכולת לתקשורת טובה גם במקום העבודה של ארגונים, ואנשי עסקים.

לאחר הלידה הראשונה שלי, החלטתי שבמקביל למשחק אצא לדרך עצמאית, ניהולית, עסקית וכך נולדו גם סדנאות המשחק - טלי שרון. גיליתי בעצמי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי. ויותר חשוב, גיליתי שאני רוצה לחלוק את הידע הזה עם כמה שיותר אנשים שאין להם ניסיון במשחק כדי שיוכלו לשים לב למצבים שונים בתקשורת היומיומית והעסקית שלהם, מצבים שדורשים התבוננות ותשומת לב למתרחש ולמקסם את עצמם בסיטואציות יומיומיות.

אז מה זה משחק?

באנגלית המילה לשחק היא acting  - לפעול.  

ראשי תיבות מעניינים למילה  A.C.T- Accepting 'Choose' Take action – קבלה, בחירה, ונקיטת פעולה. זה כל המשחק, וזאת כל התקשורת.

בעברית המילה 'משחק', מופיעה בתחומים רבים: לשחק כדורגל, לשחק בבובות, משחק כהעמדת פנים "הוא שיחק אותה גבר" ועוד.

לכולנו יש עבר משותף. שיחקנו כשהיינו ילדים, רקדנו ,שרנו בזיופים זוועתיים וזה לא הפריע לנו. כולנו פעם ציירנו. מתי הפסקנו לצייר? כשהתחלנו לכתוב. אמצעי הביטוי הזה צמצם את האמצעיים הקודמים ופתאום הפכנו מאוד מודעים לאיך מסתכלים עלינו ומה אומרים עלינו אחרים. התבגרנו.

ילדים משתמשים במשחקי תפקידים כדי להתמודד עם העולם המבלבל סביבם. מלאני קליין- אנליטיקאית מחלוצות הטיפול הפסיכולוגי בילדים, זיהתה כי המשחק מבטא את עולמו הפנימי של הילד. בגיל הרך יכולתו המנטאלית והרגשית של הפעוט אינה מאפשרת לו לנסח בבהירות את רגשותיו ולעבד את חוויותיו באופן ישיר והמשחק מהווה דרך ביטוי לפנטזיות, רגשות, מחשבות, פחדים ומשאלות .

"בוא נעשה בכאילו"- ילדים יודעים שזו לא המציאות, אבל הם זקוקים לחוות את המציאות דרך ה'בכאילו'. ילדים מעבדים את הרגשות דרך משחק של הסיטואציה וזה נותן להם את האפשרות לשלוט בסיטואציה. זה נותן להם כוח.

דרך המשחק יש לילד הזדמנות לממש פנטזיות – מה הייתי רוצה להיות (חוץ מעצמי) מלבד מימוש פנטזיות טובות, המשחק מהווה מקום להוצאת רגשות או דחפים אסורים, כמו למשל קינאה - באח שנולד ורצון להרוג אותו או להרביץ לו. שנאה - שונאת את אמא כי היא לוקחת לי את אבא. דרך משחק הכל "מותר". גם פעולות של אלימות, מילים ש"אסור" להגיד (ידוע שצירוף המילים – קקי, פיפי, שילשול, אהוב על ילדים).

ואיפה המבוגרים מעבדים רגשות? איפה מגרש המשחקים שלנו? את גן השעשועים החליף המשרד, זה המרחב עבודה ותנועה שלנו לרוב, את הרגשות אנחנו רוב הזמן משאירים בפנים, או מדברים אותם במילים. את עיבוד הרגש אחנו עושים בעיקר דרך הראש למרות שהגוף שלנו חווה הכל, ואיפה ההנאה במשחק? הפסקנו להנות, והפכנו לאנשים נורא רציניים ,שפועלים לפי כללים ברורים, שומרים על פאסון ונורא חשוב לנו "להיות בסדר". עשינו הפרדה בין מקצועות יצירתיים למקצועות אנליטיים, ובעיקר הפסקנו להשתטות ולהנות.

לדעתי אין מקצוע שהוא לא יצירתי ואם נאפשר לעצמנו לפעמים לטעות אז נוכל גם להעז להיות יצירתיים בעבודה ובכל תחום.

לשם כך צריך לבנות סביבה מאפשרת, מכילה ולהשתמש בשיטות וכלים מתאימים. משם ההצלחה כמעט מובטחת.

ופה אני נכנסת לתמונה. בניתי עבורכם מערך סדנאות מגוון ורחב, באמצעות מורים מקצועיים וסדנאות חווייתיות תוכלו להגיע להישגים אישיים כאינדיבידואל וכחלק מקבוצה, להגשים חלום, להגביר ולחזק את היצירתיות שלכם, ההומור, ההנאה, הידע, הביטחון העצמי ועוד המון מתנות שמגיע לכם להעניק לעצמכם.

זה הזמן לחוות את עצמכם מחדש.

 

שלכם - טלי שרון.

ג'ון קליז

top

"הדמיון חשוב יותר מן הידע."

אלברט איינשטיין

אלתור ודמיון

כולנו מעוניינים ביציבות, ביטחון, שליטה אבל כל החיים שלנו הם אלתור אחד גדול, אנחנו מגיבים כאן ועכשיו לסיטואציות משתנות.

כשאנו נכנסים לפגישה חשובה אנחנו יודעים איך נרצה שהיא תתקיים, אנחנו יכולים להתכונן אליה כראוי אבל המציאות מוכיחה שאנחנו בעצם צריכים להסכים לעובדה שרוב הסיטואציות הן משתנות ואין לנו באמת שליטה עליהן. או בעצם לאלתר.

לאלתור יש כל מיני חוקים (למרות שבקלות אפשר לחשוב שהכל אקראי) לדוגמא: לפני ראיון עבודה יש לכם זמן מוגבל בו מתחיל ונגמר האלתור.

הנאה בתוך סיטואציה לא מוכרת/משתנה היא הכרחית, כן לפעמים זה עשוי להרגיש כמו צביעות אבל להנאה (גם אם היא מלאכותית בהתחלה) יש מרכיב חשוב בהצלחת האלתור. במקרה של קושי יוצא דופן צריך להיזכר שהכל רק משחק. בסך הכל משחק. תפיסה שלנו לגבי המציאות. גם הכסף שאנחנו כל כך עמלים להשיג או פיקציה ומשחק ב"כאילו"...אז כדאי שנהנה לפחות בדרך.

הטכניקה החשובה והמוכרת ביותר באלתור היא: כן ו......

בתקשורת בין אישית, עם קולגות, בני זוג, בקבוצה, עם עצמי ובכלל עם העולם כשאנחנו אומרים כן ו..... זה לא אומר שקיבלנו והסכמנו, זה פשוט אומר שהקשבנו ונתנו אישור לדברים שנאמרו. כולם רוצים אישור, כולם רוצים שמישהו יסתכל עליהם ויגיד- ראיתי אותך, הדברים שאמרת משנים/משמעותיים.

ברוב הזמן אנחנו אומרים לא, או התחליף הזול – כן אבל.....  אבל זה בעצם לא.

כשאומרים לנו לא אנחנו נאטמים, משתתקים, נעלבים... ובצדק, כי בתחושה שלנו, האדם מולנו ביטל אותנו. וזה קצת בעייתי כי הצורך הבסיסי שלנו הוא לומר קודם כל לא. הרעיון הוא לא להיות 'יסמנים', אבל כשאנו אומרים כן ו.... אנחנו מוסיפים את המחשבות/דעה שלנו, על הרעיון ששמענו בלי לבטל את הצד השני.

כשאומרים כן קורים דברים!

כשאומרים לא, לא קורה דבר!

טכניקה נוספת באלתור היא: לאפשר לעצמך לטעות- לפעמים לעשות טעות זה פשוט ליצור משהו חדש, לטעות זה חלק מהעניין, חייב לטעות מידי פעם. אין מי שלא טועה, במרחב שלא מאפשרים מקום לטעיה אי אפשר ליצור. בהרבה מקרים דווקא מתוך טעויות נוצרים הדברים הגאוניים.

שלכם, טלי שרון

14939610_854094318027476_7173298761913032525_o.jpg

"הלובש את המסכה מחביא ומגלה את עצמו בו בזמן. הוא נוטל לעצמו את הכוח ואת היתרון של הבלתי נראה, את החופש שבאנונימי" 

מיכאל גולדמאן

IMG-20190926-WA0030.jpg

דמויות

מה זאת דמות?

פרסונה- מסיכה.

לכולנו מצבור מסיכות שונות של דמויות שונות- אבא, אחות, מנהלת, עובד וכיו"ב.

כשרוצים לבנות דמות אמינה בתיאטרון מנסים לחשוב על סך כל המאפיינים שלה- המראה החיצוני, הפעולות שתבחר בסיטואציות משתנות. זה מה שמייחד כל אחד ואחד.

הלבוש מגדיר ומאפיין דמות, גם צורת ההליכה, הישיבה ובכלל הפיזיות שלה, יחד עם מרכיבי האופי והנפש.

תחשבו על כל הדמויות שלכם בחיים - לכל דמות יש את הלבוש שלה-

יש את לבוש הבית, העבודה, חוג הריקוד או הספורט, ביציאה עם חברים, או ללא לבוש בחדר המיטות...

חשוב להבין מה המשמעות של דמות כדי להיות מודעים להתנהגות שלנו בכל תפקיד וכדי לשים לב לאיזה תפקידים אנחנו נכנסים שאולי כבר לא מתאימים לנו. לעיתים אנחנו לוקחים על עצמנו כל החיים תפקידים שהונחתו עלינו בילדות- החרוץ, המצטיינת, השובב, המופרעת...

כדאי לבדוק אם התפקיד הזה עדיין משרת אותנו או מפריע לנו?

ומתי המסכה ששמתי על עצמי מכסה על האני האמיתי, האותנטי?

כשחקנית יש לי את הזכות להיכנס לתוך נעליה של הדמות ולהתבונן על המציאות כפי שהוא רואה אותה. כשאני נכנסת לדמות אני מקבלת שזו לא תפיסת העולם שלי, כך שגם אם הדמות היא לא מוסרית (רוצחת/משוגעת) אני צריכה להבין את המניעים שממנה היא פועלת.אני לא שופטת אותה

אלא מנסה להתבונן דרך העיניים שלה ואולי להבין שמאחורי הפעולות שלה יש את הכעס ומאחוריו כאב.

שחקן טוב הינו שחקן שמשמש ככלי להעביר סיפור של מישהו אחר.

לשחק מישהו, או להיות משהו אחר- נדרשת ענווה, לפנות מהאגו שלי, ולתת לדמות אחרת את המקום.

 

כשאתם מול לקוח או קולגה, מול הילד או האישה, נסו לרגע לראות מעבר למסכה שלהם, ואולי תמצאו דרך להגיע ללבם, למקום האותנטי והאמיתי.

 

שלכם, טלי שרון

״לעיתים האמת נראית לנו כרחוקה מן האמת״

בואלו

הקשבה

הקשבה היא הדבר הכי חשוב בכל תקשורת, בזוגיות, על הבמה ובכל תחום בחיים ,הקשבה היא הליבה של מנהיגות וניהול טובים ומוצלחים. היא חשובה ביותר כשצריך לעבוד יחד, כקבוצה, בשיתוף פעולה. היא קריטית מול פרטנר או קולגה, רק באמצעות הקשבה יתאפשר דיאלוג אמיתי ומכיל ויהיה ניתן להתגבר מעל המכשולים והקונפליקטים.

הקשבה דורשת קשר עין, שקט, ריכוז, מיקוד. משום שהקשבה מוצלחת היא מעבר למילים שנאמרות. היא חשובה כדי להבין מה הרצון המשותף ובתוכו, מה הרצון שלי.

כן. חשוב להקשיב לעצמי. לתחושות שלי, לאינסטינקטים שלי, ברוב המקרים הם מורים לי על הדרך הנכונה באמת עבורי.

הקשבה עוזרת לנו לעצור רגע, להתבונן ואז להגיב. במצבים של כעס וחוסר סבלנות, כדאי לעצור, לצאת מתוך המצב האמוציונאלי ובאמצעות ההקשבה לנסות להבין (מעבר למילים) את הכוונות האמיתיות של בן שיחי.

על הבמה, ההקשבה היא חשובה ומשמעותית מאוד! אם אני לא אקשיב הסצנה לא תתקיים, אני לא אדע מתי עלי להגיד את הטקסט, מתי לעשות פעולות שבוימו. כשמאלתרים זה אפילו עוד יותר חשוב כי אם לא הקשבתי לא אדע מה לענות.

מסתבר שבעולמנו המהיר, אנחנו לא ממש טובים בהקשבה ולא נותנים לה את המקום הראוי לה. הרבה אנשים לא מקשיבים, הם מעמידים פנים שכן אבל הם חושבים על דברים אחרים.

המטרה של הקשבה היא נוכחות. להיות כאן ועכשיו עם כל מה שמתרחש.

 

שלכם, טלי שרון

IMG-20190926-WA0018.jpg

״כל העולם במה וכולנו שחקנים״

וויליאם שייקספיר

IMG-20190926-WA0017.jpg

דיאלוג בין שחקנים על במה או על סט לא שונה במהותו מדיאלוג בין שני קולגות לעבודה- כשאנו מגיעים לפגישה היא למעשה מתחילה לפני שפצינו פה, לפני שפנינו האחד לשני. היא מתחילה בתת המודע בשנייה הראשונה שהעיניים שלנו קלטו את הפרטנר שמולנו- איך הוא לבוש, איזה תיק יש לו, משקפיים, שעון, הפיזיות שלו בחלל, האופן בו הוא נע וכו'.

 

9 עצות מעולם המשחק להצלחה בתקשורת עסקית/בינאישית:

  1. פיזיות: לפני הכל יש לשים לב לשפת הגוף שלי, מה אני משדר/ת? (במודע ולא מודע) עמידה מול לקוח היא שוות ערך לעמידה על במה.

  2. כריזמה: יש את המפרי בוגארט, ויש כאלה שצריכים לעבוד על זה! בוודאי תשמחו לדעת שבאמצעות כלים מעולם המשחק ניתן ללמוד כיצד לייצר הופעה כובשת ומהפנטת.

  3. אלתור ודמיון: כולנו רוצים יציבות, שיגרה, ביטחון.... אבל אז יש את החיים שצוחקים על התוכניות שלנו, חשוב וכדאי לפתח ולעבוד על 'שריר' התגובה שלנו לכאן ועכשיו ולסיטואציות מפתיעות כדי למקסם כל אירוע (חיובי או שלילי) לטובתנו.

  4. הקשבה: דרך הקשבה אנחנו לומדים על האדם שמולנו, קשובים לצרכיו, שמים אותו במרכז, נותנים אישור והסכמה לקיומו.

  5. רגש: הלב רוצה להתרגש, הנשמה רוצה להתרחב. יש למצוא את הדרך ללב שומעיך דרך כנות ושימוש ברגש בצורה נכונה על מנת ליצור הזדהות וחיבור.

  6. רצון->פעולה->מכשול->מטרה: שיטה ידועה בעבודת השחקן אך רלוונטית לכל תחום. זיהוי מטרת על, איתור הרצון, בחינה ובחירה של הפעולות שעלי לפעול בהן על מנת להשיג זאת ומה הם המכשולים שעשויים לעמוד בפני בדרך.

  7. הומור: הומור אינטליגנטי, עשוי לשמש ככלי אפקטיבי ליציאה ממשברים, 'שבירת הקרח' במצב מביך וקידום דיאלוג למקומות חיוביים.

  8. דמויות: יש בכולנו דמויות רבות. כן כן! גם בך! הרי אנחנו מתנהגים שונה ליד בן/בת הזוג ליד הבוס, ליד החבר/ה הכי טוב/ה, ליד המוכר וכו'.... יש לבחון את הדמות שעומדת מולך וליצור בעצמך את הדמות המתאימה בהתאם.

  9. חולשה היא כוח: כיצד להפוך את החולשה לכוח? טוב על זה נצטרך לדבר כבר בע"פ :)

שלכם, טלי שרון

"שלמות הגוף קדמה לשלמות הנפש והיא כמפתח הפותח טרקלין"

הרמב"ם

פיזיות

הגוף לא משקר

בתהליך ההתבגרות איבדנו את הקשר לגוף שלנו. חיזקנו את העבודה עם הראש, לוגיקה, יושבים שעות מול המחשב, תקופות ארוכות מתעלמים מחשיבותו עד שהגוף שלנו מזכיר לנו (דרך כאב, מחלה) להתייחס אליו.

הגוף שלנו מרגיש. הוא יודע. שמתם לב פעם להרגשה שלכם בגוף בזמן פחד? או כשמישהו מעליב אתכם? כשאתם מתגעגעים?

שפת גוף מספרת סיפור

במשחק המודעות לשפת הגוף היא חשובה עד כדי קריטית, כי דרכה אני מספרת את הסיפור של הדמות, כשעובדים על דמות, שמים דגש גם על הפיזיות שלה (אנשים שונים מתנהגים שונה בסיטואציות שונות) ולעיתים נתון פיזי משפיע ומפעיל גם את הפנים של הדמות. התגלית החשובה היא שעמידה על במה לא שונה מפרזנטציה מול לקוח/קולגה או מראיון עבודה או אירוע חברתי. אנחנו משדרים מסר באמצעות הגוף שלנו, ישנה אנרגיה פנימית שעוברת דרך הגוף ולפעמים מספיקה כדי לומר הכל ללא מילים.

הגוף יודע לפני הראש - להקשיב לגוף

הגוף מאפשר לי ללכת למקום מפתיע, לא ידוע, הגוף מביע אותנו גם בלי שנבחר בכך. לכן חשוב להיות מודעים, להבחין (בנו ובאחרים) ולשכלל את הכלי שלנו- הגוף.

עמידה מול קהל

כולנו עמדנו בסיטואציה בה רצינו להעביר את המסר שלנו בצורה ברורה ואפקטיבית ועם ביטחון ואסרטיביות (פרזנטציה חשובה, ראיון עבודה, דייט ראשון וכו') כשאתם נכנסים לסיטואציה בה חשוב לכם במיוחד להוכיח את עצמכם יש להתייחס בתשומת לב יתרה לשפת הגוף שלכם לעומת עצמכם ולעומת מי שמולכם.

ככל שתרכשו ידע, תתאמנו ותלמדו את החוזקות והחולשות של שפת הגוף שלכם תוכלו לשכלל את הכלי הזה שנקרא 'גוף' ולגרום לדברים לקרות בצורה טבעית.

 

שלכם, טלי שרון

IMG_20171119_104733_007.jpg

"אנשים ישכחו מה אמרת, אנשים ישכחו מה עשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש"

מאיה אנג'לו

IMG-20190926-WA0033.jpg

אנשים מדחיקים רגשות שנים, או לא משתפים, לעיתים אפילו מתנהגים הפוך למה שהם מרגישים. רגש הוא לרוב האמת הכמוסה של הנפש והוא שמניע את העולם.

כיוון שרגש הוא חמקמק לעיתים אנו מתבלבלים, ומנסים ל"הראות" את הרגש - דבר בלתי אפשרי, כלומר אפשרי - אבל זה בעצם לזייף רגש כי רגש אפשר לחוות. להיות. להרגיש. באמת. לכן אני ממליצה ומלמדת את התלמידים שלי, לנסות באמת להרגיש את הרגש של הדמות.

רגש אפשר לראות רק דרך פעולה. לבכות זאת פעולה, לקפוץ ולצחוק זאת פעולה, לקלל זאת פעולה... על מנת שנוכל לראות את הרגש הוא צריך להגיע לידי ביטוי בפעולה. זה אולי נשמע פשוט אבל זה ממש לא.

כיצד ניצור סיטואציה שבה ממש אבל ממש אכפת לנו? נאמין במוצר שאנחנו מדברים עליו, בערך שהוא נותן? וזה בדיוק המקום לבדוק כמה אתם באמת מחוברים למה שאתם עושים? האם אתם עושים אותו בתשוקה, בשמחה? בהתלהבות? מה הערך שהחברה שלכם נותנת לעולם? מה הערך שאתם נותנים לחברה? מה הם הרגשות שאנחנו רוצים לגרום ללקוחות/ למשפחות/ לסביבה שלנו להתחבר אליהם?

ישנה נטייה לומר ששחקנים מתעסקים ברגשות כל הזמן, לעומת מקצועות אחרים וזה נכון שחקן צריך שיהיה לו בתיק את כל סוגי הרגש כדי שיוכל לשלוף בהתאם ומתי שצריך. אבל האמת היא שכל אחד צריך שיהיה לו את היכולת להפגין כמה סוגי רגש בהתאם לצורך לדוגמה: בתהליך משא ומתן לפעמים נדרש ממך לשחק את הקשוח, או אם בעל הדירה מודיע שצ'ק חזר, הבת שלך מתקשרת בוכה כי היא מתגעגעת אליך.... לכל אחת מהסיטואציות יש ונדרש רגש שונה.

אז איך מתחברים לרגש בצורה אותנטית? יש גישות וכלים רבים אבל לדעתי כל אדם זכה להרגיש כמעט את כל הרגשות: בדידות, שנאה, אהבה, אכזבה, הקלה, פחד.... וכל מה שנותר זה להתאמן לבטא אותם בפעולות.

 

שלכם, טלי שרון.

"דרושה לנו מטרה אשר למענה נתחבב איש על רעהו"

הרמב"ם

רצון פעולה מכשול מטרה

 

רצון

הדבר הכי חשוב שלומדים בכל בית ספר למשחק הוא שדמות דרמטית רוצה משהו- להיות עם אהובה, לגנוב מלא כסף, לשלוט בעולם...

גם בחיים יש לנו רצונות- להתחתן, למצוא עבודה טובה, להביא ילדים... בחיים כמו בסרט, אנחנו עוברים מכשולים רבים כדי להשיג את המטרה שלנו. אנחנו עושים פעולות כדי להגיע למטרה.

כשאנחנו צעירים אנחנו מעיזים לרצות יותר עם הזמן נתקלים במכשולים, ו...מוותרים. יושבים בבית על הספה עם השלט ורואים אנשים אחרים (בטלוויזיה בקולנוע או בתיאטרון) נלחמים על הרצונות שלהם כמו חיות רעות, מתגברים על המכשולים, עד הסוף הטוב. לרוב הם משיגים את מה שהם צריכים ולא את מה שהם רוצים.

פעולה

כדי להשיג משהו יש לנקוט בפעולה- אפשר לחלום את החלומות הגדולים ביותר, אבל אם לא נעשה פעולות, זה לא יקרה. אז מה לעשות? באילו פעולות כדאי לבחור? פיזיות או פנימיות?

פעולה נובעת בגלל שמישהו רוצה מכם משהו. שימו לב לפעולות החיצוניות והפנימיות שעושים עליכם ואתם על אחרים.

מכשול

נגיד שכל מה שרציתי השגתי. אין דרמה, אין עניין, אין קונפליקט, אם השגנו משהו שרצינו ממש בקלות, זה ישמח אותנו מאוד, אבל ממש לזמן קצר. תנסו להיזכר בפרויקט שעבדתם עליו הרבה זמן, עברתם מכשול אחרי מכשול, לא ויתרתם, יצאתם מאזורי הנוחות שלכם, הלכתם אל הלא נודע איך זה גרם לכם להרגיש? תחושת הישגיות דרך מאמץ, תחושה של משמעות לדברים, התגברות והתפתחות אישית. המכשול יכול להיות חיצוני (כל דבר שעומד בדרכנו, פיזי ובדר"כ לא בשליטתנו כמו פקק תנועה) אבל מה קורה אם המכשול הוא פנימי (מכשול רגשי שמונע מאיתנו להתקדם כמו פחד, מצפון, ספק) את רוב המכשולים הפנימיים אנחנו מציבים לעצמנו.

מטרה

המטרה היא תמיד עמוקה יותר מהנראה בחוץ.

חשוב להגדיר את מטרת העל של הדמות כדי להבין את המהלך הרגשי שהיא עוברת, מטרת על של דמות היא הרבה פעמים משהו שמניע אותה והיא אפילו לא מודעת אליו. למשל אני שמה לי מטרה להיות עשירה אבל האמת היא שהמטרה שלי היא להיות משמעותית ומוערכת.

שלכם, טלי שרון

IMG-20190926-WA0054.jpg
bottom of page