סדנת משחק למבוגרים: 6 דברים מדהימים שתקבלו בסדנה שלנו

הכוח המטורף של הקבוצה

לקבוצה יש כוח, ואני רואה את זה כבר למעלה מחמש עשרה שנה בעשרות הסדנאות שהנחתי. קבוצה יכולה לאפשר למישהו לעבור דרך שהוא בעצמו לא היה עובר לבד. אני רואה את זה קורה כל פעם מחדש. להיות בקבוצה אמיתית – לא בזום – להרגיש את האנרגיות האלו של הביחד, ולתת אחד לשני מקום שמאפשר ביטוי לכל סוגי הרגש: לכעס, לשמחה, לבכי ולצחוק. לאפשר לך פשוט להיות מי שאתה.

להיות במציאות ומחוצה לה בו-זמנית 

כשמשחקים, נמצאים במציאות ולא במציאות בו-זמנית. כי כשמשחקים מביאים רגש אמיתי וזה קורה ממש בגוף, בלב ובנשמה – האנרגיה הזו של הרגש היא אמיתית לחלוטין. אבל האירוע עצמו אינו אמיתי, ולכן מרגישים מוגנים. ילדים משחקים ב"כאילו" כדי לתת למציאות תוקף הגיוני של התחלה וסוף, ולעבד את המציאות שלפעמים מאיימת מדי.

גם אנחנו המבוגרים צריכים לפעמים את ה"בכאילו" הזה, כדי לתת לעצמנו מרחב מוגן להוציא רגש.

שלוש שעות שהן רק שלכם

הסדנה נותנת שלוש שעות שהן רק שלך. כל היום אנחנו בחובות, מטלות, משימות ו"צריך". אנחנו לא שמים לב, אבל אנחנו כל הזמן מוציאים אנרגיה – גם פיזית וגם רגשית. המאגרים האלו מתרוקנים, ואז אנחנו מתחילים להרגיש מיחושים בגוף, כאבים ותופעות פיזיות או רגשיות, שזו הדרך של הגוף שלנו להגיד: "היי, שים לב אליי".

פעם בשבוע, תאפשרו לעצמכם זמן שהוא הטענת הבטריה, מילוי המצברים, ואסקפיזם בריא של רגע – לשכוח מהמצב ולהכניס לכמה שעות תכנים חדשים וטובים.

להוריד את האבק מהחלום הגנוז

כשהיינו קטנים יכולנו לחלום להיות כל דבר. כשגדלנו, התחילו להכניס בנו ספקות: "להיות שחקן זה לא מקצוע", "זה לא כלכלי, תמצא משהו יציב". אז הלכנו על היציבות.

תכלס, ייתכן שהם צדקו, אבל החלום הזה שמעולם לא ניסינו או בדקנו – לא נעלם. הוא יושב שם על המדף, וככל שעוברות השנים הוא מעלה אבק אבל בעקשנות נשאר שם. פתחתי את הסדנאות מתוך הבנה שלא חייבים להיות שחקנים כדי לשחק. אז אולי לא תשחקו בהבימה, אבל תעברו חוויה שכנראה תשנה לכם את החיים, והכי חשוב – תשחקו. תעשו את הדבר הזה שאתם כל כך אוהבים וחלמתם עליו. מי אמר שחייבים שזה יהיה מקצוע? אם זה עושה טוב ומשפר לנו את החיים על בסיס שבועי, אפשר פשוט לאפשר לעצמך את זה באווירה מכילה ולא תחרותית.

לעשות צעד קדימה – יחד עם הפחד

אני מאמינה שפחד הוא דבר שתמיד נמצא בחיים שלנו ותמיד יהיה. השאלה היא מה עושים איתו. אני תמיד אומרת לתלמידים שלי במפגש הראשון: אל תפחדו מהפחד, אל תסלקו אותו ואל תילחמו בו. הוא פה והוא יצוץ, לא משנה מה תעשו.

כשנמצאים בסדנת משחק יוצאים מאזור הנוחות כל הזמן, וזה לפעמים מפחיד. הפתרון שלי הוא פשוט לעלות איתו לבמה. תנו לו יד ותעלו איתו. פחד הוא אנרגיה, והאנרגיה הזו על הבמה הופכת לאדרנלין טוב ומרגש. אם הפחד עוצר אתכם מלעלות לבמה – זה בסדר גמור. אנחנו יכולים להישאר כל החיים באותו המקום בגלל הפחד, ובאמת לא יקרה שום דבר רע, זה המקום הבטוח. אבל אם תעשו צעד קדימה עם הפחד, יקרו דברים – מפתיעים אולי, מוזרים אולי, אבל חדשים. כשעושים צעד לבמה יחד עם הפחד קורים דברים, ואז אנחנו תמיד בצמיחה, כי זזנו קדימה לעבר משהו חדש.

בסדנת משחק שלנו יש מרחב בטוח להיכשל

הסדנה מאפשרת לך להיכשל. כן, אני יודעת שזה נשמע מוזר. אבל כל החיים שלנו אנו נדרשים להביא תוצאות טובות ולהצליח. ואני אומרת דבר פשוט: אל תצטיינו. למעשה, אתם לא צריכים לדעת כלום. רק לבוא ולהיות כמו ספוג, ללמוד. בלי ציפיות להצליח, להבריק, או להיות מצחיקים, חכמים ומקוריים.

לא. כדי להצליח באמת ללמוד משחק, אנחנו חייבים לעבור דרך שלב חשוב שהוא שלב ה"אני לא יודע". זהו שלב שבו אנחנו עוברים דרך הלא-נודע, וזה השלב המדויק שבו מתגלים דברים חדשים. כשאנחנו משחררים שליטה ואת תחושת הוודאות שלנו, אנחנו הופכים לגמישים יותר ומוכנים לשינויים.

מוכנים לצלול אל עולם המשחק? גלו עוד על סדנת משחק למתחילים, השאירו פרטים בטופס ונחזור אליכם.